אהבתה של רוזי פטרוסיל, הוא ספר שמעורר שאלות בקשר לסיווגו.
הפורמט שלו הוא פורמט של ספר ילדים : ספר מנוקד עם איורים צבעוניים שגיבוריו הם ארנבת וארנב, אך התוכן שלו ומסריו מתאימים למבוגרים.
הסיפור הוא על רוזי פטרוסיל הארנבת, שמאוהבת במר חסה הארנב.
כשמר חסה הגיע לביתה כדי להודיע שיש שיטפון בגינה שלה, שאלה רוזי את עצמה האם הוא הגיע בכוונה ולא בגלל הגינה.
רוזי בישלה כל היום מתוך תקווה שמר חס יבוא לטעום אך הוא לא הגיע וכשראתה שהוא לא בא היא
התאפרה, נעלה נעלי עקב ויצאה לטייל מתוך תקווה שכך תפגוש אותו.
כשנפלה, ראה אותה מר חס והציע לה עזרה, ורוזי ענתה לו בשאלה האם יהיה מוכן להיות חבר שלה.
ברור שיש כאן האנשה ושרוזי פטרוסיל ומר חס אינם ארנבת וארנב אלא גבר ואשה.
בספרי ילדים נעשה שימוש רב בהאנשה. בסיפורים רבים בעלי החיים מייצגים ילדים והם מתמודדים עם מצבים מחיי היומיום של ילדים, אך כאן ההאנשה היא לא של ילד וילדה אלא של גבר ואשה, והתמודדות כאן היא עם מצב מחיי המבוגרים – הקושי ליצור קשר עם בן המין השני, הקושי ליצור זוגיות.
האירוע המתואר כאן אינו לקוח מעולם הילדים. הוא שייך לעולם המבוגרים.
מר חס הגיע שוב לביתה של רוזי עם מתנה – תבלין לבישול.
אך רוזי עשתה טעות: במקום לקבל את מתנתו בשמחה והתלהבות היא ענתה לו שאין לה מה לעשות עם התבלין כי עונת הבישול נגמרה.
כשהציעה לו כיבוד, עוגת גזר, הוא ענה שכבר אכל בבית.
יש כאן תיאור של גבר ואשה שרוצים ליצור קשר אך לא יודעים איך.
הסיפור הזה לדעתי, מתאים יותר למבוגרים, למרות הניקוד והאיורים.
בעמוד הראשון של הספר מובא ציטוט מתוך שירה של מרים ילן-שטקליס – מיכאל :
"בכיתי, בכיתי,
חיכיתי, חיכיתי,
ומי לא בא?"
לדעתי הסיפור הזה לא דומה לשיר של מרים ילן-שטקליס מכיוון שהשיר מיכאל מתאר תמונה מעולם הילדים:
"את הבובות כולן לישון השכבתי, שלא תדענה שלא תפרענה אותי ואת מיכאל".
זו תמונה מעולם הילדות והיא מעבירה את התחושה, שהילדה מצפה לחבר מהגן או מהשכונה שהבטיח לבוא לשחק אתה אחר הצהרים, אך הוא לא הגיע.
השיר מתאר רגש של כאב ואכזבה, בגלל פגישה שלא היתה, בסיטואציה ששייכת לעולם הילדים ואילו הסיפור מתאר רגשות כאלה בסיטואציה שלקוחה מתוך עולם המבוגרים.
זרחי, נורית. אהבתה של רוזי פטרוסיל. תל-אביב: עם עובד, 2014
.jpg)
מחשבות על ספרים 